"ידיעות אחרונות" הפרה זכויות יוצרים של צלם בצילום גופת מת שפניו גלויים

1.         זו תביעה כספית, לחיוב הנתבעת, בסך 42,000 ש"ח בגין הפרת זכות יוצרים; לחיוב הנתבעת בנוסף, ב 20,000 ש"ח בגין פגיעה במוניטין ובכ-3,000 ש"ח נוספים בגין ביצוע עוולת  גרם הפרת חוזה.

2.         התובע, יהונתן דנינו, הוא צלם עיתונות במקצועו ועיסוקו, המתפרנס בין היתר, ממכירת זכויות שימוש בצילומים שהוא מצלם לעיתונות הכתובה.

3.         הנתבעת, היא המוציאה לאור של העיתון היומי "ידיעות אחרונות".

            על פי הנטען בכתב התביעה, הפרה הנתבעת את זכות היוצרים, הזכות המוסרית , ופגיעה במוניטין של התובע, וכן גרמה להפרת חוזה שלו עם "מעריב", בכך שפירסמה בעיתון ידיעות אחרונות, בעמוד הראשון של העיתון, ביום 20.1.2003 את אחד הצילומים שצילם התובע - צילום של גופת המת שפניו גלויים, במסע הלוויתו בחברון, של המנוח נתנאל עוזרי ז"ל.

4.         בכתב הגנתה - טוענת הנתבעת כי מדובר בפרסום של צילום שהוא פרסום מותר, בין היתר משום שלא קיימת זכות יוצרים בחדשות היום, כי הפרסום נעשה בתום משא ומתן עם התובע ובו הוסכם  כי הנתבעת רשאית לעשות שימוש בצילום, תמורת סכום של 250 $ שישולמו לו לאחר שתועבר חשבונית מס כמקובל.

            בנוסף טוענת הנתבעת, כי אין לתובע כל מוניטין, וגם אם קיים הרי אין כל פגיעה בו; אין לתובע אלא  להלין על עצמו לאור התנהלותו, וכי הנזקים הנטענים על ידו - נעדרי כל בסיס .

הרקע לתביעה

5.         במילות אקדמה אזכיר כי - על פי ההלכה היהודית -  את המת יש לקבור בתכריכים.

מנהג זה  מאזכר התוספתא, בתלמוד בבלי לאמור:

" בראשונה הייתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו, עד שהיו מניחין אותו ובורחין, עד שבא רבן גמליאל, ונהג קלות בעצמו, וציווה להוציא בכלי פשתן, ונהגו כל העם אחריו, להוציא בכלי פשתן."

(ראה תוספתא כחובות פ"א , בבלי כתובות י': מ"ק, כ"ז)

                                    " .....ומאז מנהג לקבור בתכריכי פשתן לבנים ותפורים..."

(רמב"ן , בתורת האדם, דף ל"א, ספר חסידים, ס"י - תשל"ג)

6.         ביום 19.01.2003 נערך בחברון מסע ההלוויה של המנוח נתנאל עוזרי ז"ל, פעיל בתנועת כ"ך אשר נרצח בפיגוע ב" גבעת  החרסינה".

במסע ההלוויה של המנוח -  אשר נמשך לאורך קילומטרים רבים, במקום שגופתו, גופת המת, תהיה עטופה בתכריכים וטלית, הייתה גופת המת גלויה לעין כל, עד כי נמסר מפי רבנים כי היה כאן משום "חילול כבוד המת".

7.         במסע ההלוויה נכחו צלמי עיתונות רבים, אשר ביקשו לצלם את גופת המת, שכאמור הייתה גלויה לעין כל, במקום שתהא עטופה בתכריכים, ובהיות עובדה זו נדירה ויוצאת דופן מבחינה הלכתית, בעלת עניין חדשותי, לאור העובדה (לגביה אין מחלוקת בין הצדדים) שתושבי חברון היהודים, הם ברובם, שומרי מצוות.

8.         אין חולק כי התובע הוא היחיד אשר הצליח לצלם את מסע ההלוויה, כשגופת המת הגלויה המונחת באלונקה, נשאת בידי מי ממשתתפי ההלוויה.

9.         מקובלת עליי עדותו של התובע כי צילום סדרת התמונות שצילם ממסע הלוויתו של נתנאל עוזרי ז"ל, דרש ממנו יצירתיות, גילוי תושייה ואומץ בעמידה מול קהל האבלים המתנגד לנוכחותם של צלמי עיתונות: וכי הוא נאלץ לספוג ביטויי אלימות מילולית ופיזית כלפיו, ממשתתפי ההלוויה, (שלטענתו -  גם שברו לו מצלמה נוספת שהייתה תלויה על כתפו), אשר לא נחה דעתם מהסיקור העיתונאי וצילום מסע ההלוויה והגופה.

10.       אחד הצילומים שצילם התובע, ממסע ההלוויה האמור, פורסם בעיתון הנתבעת בעמוד הראשון של העיתון, ובצילום זה נראה המנוח כשפניו גלויים, וגופתו מונחת באלונקה הנשאת בידי אחדים ממשתתפי ההלוויה (להלן: " הצילום").